לא קלה היא הדרך שעוברים אנשים המתמודדים עם נכות, מחלה, תאונה או פציעה, כשהם מגישים תביעה לביטוח הלאומי, ומצפים לקבל הכרה וקצבה כלשהיא שתסייע להם בשעתם הקשה. רבים מהם נתקלים בביורוקרטיה, אטימות וחוסר התחשבות, ולאחר כל זה עוד דוחים את התביעה שלהם, ובמקרה הטוב, מאשרים להם קצבה חלקית.
לצד האכזבה שיש לאנשים אילו מצד המערכת הממסדית "שזורקת אותם מכל המדרגות", הם יכולים לשאוב עידוד מכך שהיום האזרח הקטן כבר לא חסר יכולות כמו שהיה בעבר, היום קיימת האפשרות לפעול בחזרה, לערער, להגיש תביעה חוזרת, ולקבל את כל הזכויות המגיעות לכל אחד, וזאת על ידי ליווי של אנשי מקצוע שיודעים לעשות את העבודה כמו שצריך.
הנה דוגמא לסיפור אחד שממחיש את הדבר. לפני כשלוש שנים, ד. אשה צעירה ואמא לילדים, עברה ניתוח רפואי מורכב, לאחריו נזקקה לשיקום ארוך, ולהסתגלות לחיים לצד מוגבלות קבועה שתלווה אותה כל חייה.
לאחר הניתוח, הביטוח הלאומי אישר לה קצבת נכות זמנית לשנה אחת, ובתום התקופה, באופן תמוה החליט שלא לחדש את זכאותה. כך נכתב בהחלטה: "חזרה לתפקד באופן כמעט מלא, יכולה לעבוד".
למעשה, המצב של ד. היה רחוק מאוד ממה שתיאר הביטוח הלאומי, וממשיך להיות מורכב גם היום. החלטת הביטוח הלאומי הותירה את משפחתה המומה, מאוכזבת, ובעיקר באי ודאות גדולה. "הקצבה החליפה את ההכנסה שלה, היא כרגע לא יכולה לעבוד, החלטנו לערער, לא היה ספק בכלל, אבל לא ידענו איך ומה לעשות כדי לשנות את ההחלטה".
לפני שהם מגישים ערעור, המשפחה החליטה לפנות לאנשי מקצוע, "לא רצינו להיות שוב לבד בסרט הזה לבד ולהגיע לאותה תוצאה", ההחלטה שלהם כך התברר שינתה את התמונה מקצה לקצה.
"היו מעורבים במקרה הזה מספר היבטים רפואיים שהיה צריך לקחת בחשבון." כך אומרים אנשי המקצוע של החברה המרכזית למימוש זכויות שהתבקשו על ידי המשפחה לטפל בערעור.
אנשי המקצוע הודיעו למשפחה כי לפי בדיקה שערכו, בעת קבלת ההחלטה לדחות את התביעה לא התייחסו במלוא הרצינות למספר תופעות כמו: אי יציבות בהליכה, קושי במיקוד ראייה, טשטוש וסחרחורות, מגבלת הליכה, וחרדה גדולה, סימפטומים איתם התמודדה ד. בעקבות ולאחר הניתוח שעברה.
"אז נכון שלא ניתן להשוות את מצבה בתקופה שלאחר הניתוח, למצבה הנוכחי, אבל מפה ועד להחליט שהיא מתפקדת טוב, ויותר מכך, שהיא לא באובדן כושר עבודה – זו כבר מסקנה מופרכת לגמרי. לדעת מספר רופאים שפגשו אותה ובחנו את התיק הרפואי היא נמצאת באובדן כושר עבודה מלא."
לצורך הגשת הערעור ננקטו פעולות רבות שכללו: בחינת המצב הרפואי המלא, בכל התחומים: עיניים, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, אורתופדיה, כלי דם. נאספו כל האבחונים, הבדיקות, המידע וחוות הדעת העדכניות ביותר, המפרטות אחד לאחד את המצב הרפואי. "כל זה כדי לצלוח את מכשול א' – קביעת אחוזי נכות התואמים למצבה."
במקביל, טופל גם נושא אובדן כושר העבודה, הוצגו הוכחות על ידי רופאים תעסוקתיים לכך שבמצבה הנוכחי ד. אינה יכולה לעבוד. "זהו שלב ב' בו יש להוכיח אובדן כושר עבודה.
בסופו של הליך ערעור שטופל באופן קפדני ומדוייק על ידי אנשי מקצוע, הביטוח הלאומי חזר בו מהחלטתו וחידש את קצבת הנכות של ד. כשהוא מעלה את אחוזי הנכות הרפואיים ומאשר שהיא אכן באובדן כושר עבודה מלא. בהתאם לכך היא מקבלת היום קצבת נכות מקסימלית בשיעור 100% העומדת על 7,885 שקלים בכל חודש.
הסיפור הזה מלמד אותנו שני דברים, האחד, לא לקבל את דחיית התביעה מצד הביטוח הלאומי ומצד כל גוף שהוא – כעובדה מוגמרת, פעמים רבות יש מה לעשות וניתן לערער על ההחלטה. הדבר השני הוא החשיבות שיש לליווי של אנשי מקצוע מול אותם גופים, כי לערער כל אחד יכול, אבל להצליח זה כבר סיפור אחר לגמרי. ובסופו של דבר המטרה היא להצליח להגיע למיצוי זכויות מירבי כמה שיותר מהר עם מינימום טרחה, סחבת וביורוקרטיה.
אודות
מימוש זכויות
ביטוח לאומי
פנסיה וביטוח
CREATED BY EDITADESIGN.NET
