תאונת עבודה ומחלות מקצוע: מדריך זכויות

כאשר אנו שומעים בחדשות על פועל בנין שנפל מגובה רב, או פועל שנפצע מכלי עבודה כבד, זה אולי נראה לנו כמו אירוע אשר הסבירות שיקרה לנו או למישהו מהקרובים לנו הוא רחוק, אך מסתבר שלא מעט אנשים הם "נפגעי תאונת עבודה" מבלי שהם אפילו מודעים לכך, או התכוונו לעשות משהו בנידון.

תאונת עבודה היא לא רק נפילה מגובה או פציעה מכלי עבודה, תאונת עבודה יכולה להיות גם צרידות כרונית של מורים, דלקת בפרקי האצבעות של קלדנית בית משפט, הגבלת תנועות עמוד שדרה צווארי של עובד מחסן , ופריצת דיסק של מוביל מקררים, וגם התקף לב בעקבות לחץ חריג בעבודה. כדי להכנס יותר לעומק ולהבין את הנושא, צריך לעמוד על ההבדלים בין תאונת עבודה לבין מחלת מקצוע.  

לצד תאונות עבודה, שמתרחשות במועד ספציפי וברור, יש את מחלות המקצוע.  אלו הן מחלות שהמבוטח חלה בהן עקב עבודתו. הביטוח הלאומי מגדיר רשימת מחלות מקצוע מוגדרות שנקבעו בתקנות.

גם תביעה למחלת מקצוע, כמו תאונת עבודה, עוברת דרך שלב ההכרה וקביעת הנכות שנותרה. אלא שתביעה זו, יש לה המאפיינים הייחודיים לה ויש להתנהג בה באופן שונה.

בעוד שתאונת עבודה מגדירה מועד זמן ספציפי שבו התרחש האירוע, לדוגמא: משא שנפל על פועל ביום ובשעה מסוימת, מחלת מקצוע מגדירה מחלה שהתפתחה בעקבות העבודה על פני פרק זמן מתמשך, לדוגמא: מחלת ריאות שהתפתחה בעקבות שאיפת חומר חריף בעבודה במשך מספר שנים.

למעשה, מחלת מקצוע מתבססת על חשיפה או עיסוק מתמשכים של הנפגע, שגרמו להתפתחות אותה מחלה, על הנפגע להוכיח את אותה חשיפה והתפתחות המחלה, על פני התקופה הרלוונטית.

לעיתים הנפגע כבר עבר מקום עבודה, אין בידו את כל התיעוד הרפואי הנדרש, אינו מצליח להשיג את שיתוף הפעולה עם המעסיק שלו, כך שבסופו של דבר אין בידו די ההוכחות הנדרשות לקיום מחלת מקצוע.

חוות דעת רפואית בעניין הקשר שבין מחלת המקצוע שהתפחתה, לבין העיסוק שבו עסק הנפגע היא חשובה מאוד ותסייע לנפגע לקדם את ההכרה שהוא זקוק לה, חוות דעת מהווה גם הערכה רפואית מטעמו של גורם רפואי מוסמך לעניין גובה אחוזי הנכות.